וכן אין לשין עיסה בחלב אבל הפשטיד"א או הפ"לאדין מותרין דליכא למגזר בהו מידי דניכרים הם כדאמרי' (שם דלו ע"א) דכעין תורא שרי פי' עוגה קטנה כעינו של שור דאז ניכר ונהגו שלא לאפות פשטיד"א עם פלדי"ן בתנור א' ואפי' פשטיד"א או פלאדי"ן או צלי אין לאפותם לפנים מן הלחם לכתחי' ואפי' ברחוק ובדיעבד מותר כשרחוקים זה מזה לאכול הלחם עם חלב או עם בשר דקי"ל דריחא לאו מילתא היא כרש"י ורב אלפס שפסקו כלוי (בפכ"צ דע"ו ע"ב) שהכשיר בגדי ודבר אחר ודוקא בתנורים קטנים שלהם איכא מאן דאסר אבל בתנורים גדולים שלנו דמחזיקים י"ב עשרונים מצה אין להקפיד לכ"ע וכ"כ הר"א ממיץ בשם ר"ת דמה שׁפת עם צלי אסור למ"ד ה"ד בתנורים שלהם אבל בתנורים גדולים שלנו מותר לכ"ע. וכ' בדור"א ובמרדכי מעשה והתיר ר"ת מצה הנאפת עם חמץ דיעבד דלא מצינו ריח פת בפת וראיה מלחמי תודה שהיו חמץ ומצה ולא מצינו שהיו להם ב' תנורים ועוד שאין אופין חלה עם פת לכתחי'.
איסור והיתר לרבנו ירוחם · סימן ס׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרבנו ירוחם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.