איסור והיתר לרבנו ירוחם · סימן נ״א

2 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
ביצה שנולדה ביו"ט ואפי' ספק אם שמוה במאכל הכל אסור דדשיל"מ אפי' באלף לא בטיל ואם פירש א' מאלו שאין מתבטלין איסור ולא אמרי' כל דפריש מרובא פריש כיון דמדרבנן הוא איכא למיגזר שמא יקח ממקום שהם ביחד.
ב׳
ואם יש ספיקא דאורי' בא' מהם כגון ביצה או חתיכה ס' טריפה או שנתערבה א' טריפה וא' כשירה וכיוצא בזה הוי כמו ודאי ואפי' נתערבו באלף לא בטל כך פר"י בריש ביצה והטעם משו' דאין הספיקו' מענין א' שהס' א' ס' כשהיא טריפה והב' משום רוב אבל בס' דרבנן כגון ביצת טריפה או חתיכה שנתערבה בב' דהיתר דמדאורי' שרי משום רוב ומדרבנן אסור משום דבר שבמנין או ר"ל וכיוצא בזה אם נתערב א' מאלו הג' אפי' בשנים שרי משום ס"ס אמנם ס' מתרנגולת שנתנבלה ס' משחוטה מותרת אפי' בלא תערו' דביצת נבילה דרבנן, דלא גדלה עוד משעה שנתנבלה ס' התרומה.
רישיון CC BY-SA · Wikitext -- Issur V'Heter L'Rabbeinu Yerucham · ספריא · CC BY-SA

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרבנו ירוחם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.