מגע גוי ביין. מגע גוי ביין שנתכוון ליגע בכוונה אסור אף בהנאה ממתניתא דאגרדמים גוי שנגע שלא בכוונה כגון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתניתין דחרס גוי. וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה מותר הוא בהנאה ממתניתין וכן נתכוון ליטול דבר אחר כגון אתרוג דרב אשי שלא בכוונה הוא מותר בהנאה ומגעו על ידי דבר אחר כגון בקנה אם אנו יודעין שנתכוין לדבר אחר כגון מדדו בקנה או התיז בצרעה מותר בהנאה ממתניתין. בכוונה ולא חזינן למאי איכוון אסור מהאי עובדא דבי רב דשרייה משום דשלא בכוונה הוה הא בכוונה אסור ומשום לך לך. כחו של גוי בחבורין כגון דמוריק אוריקי. הכיר בו שהוא יין אסור בהנאה מדר׳ יוחנן דאמר צא והכרז על יינן משום יין נסך משום לך לך שמא ולאו אדעתין. לא הכיר בו מותר בשתיה מההוא עובדא דר׳ יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי דחד שרי אפילו בשתיה משום דגוי לא הוה ידע דחמרא הוא, ושלא בחבורין כגון זריקה מותר בשתיה ואפילו נתכוון מדרב אשי דאמר כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך.
איסור והיתר לרש"י · סימן צ״ד
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.