מחט הנמצא בעוף. מעשה ונמצא מחט בבשר העב שעל הקורקבן ואמר ר׳ שמא זפק הוא ואין לחוש לנקבותו או שמא קורקבן הוא ויש לחוש התחיל רבי לבדוק בבשר וראה (כ״א ב׳) אותו כמין סאסא אשפראי אמר רבי קורקבן זה טוחן וזה יכול לטחון ודינו כקורקבן. חזר ואמר שמא שישעיר זה הוא עכול הוא עושה ואינו טוחן ודינו כזפק ואילו נמצאת בבני מעיין של מעלה ובין הזפק הזקף לאותו בשר עב היה פשוט לן דהיינו כזפק.
איסור והיתר לרש"י · סימן פ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.