שבת שלפני הפסח נהגו בני אדם לקרותו שבת הגדול ואינם יודעים על מה כי אינו גדול (ט״ו א׳) משאר שבתות אלא באותו ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמשי בשבת היה כדאמרינן בסדר עולם ומקחו של פסח בשבת שלפני הפסח היה אמרו ישראל הן נזבח את תועבת מצרים ולא יסקלונו אמר להם הקב״ה עתה תראו הפלא שאעשה לכם הלכו ולקחו איש פסחו ולהיות להם למשמרת עד ארבעה עשר יום כשראו כן המצרים היו רוצים לקום ולהנקם מהם והיו מעיהן מתחתכין ובאש נדעכים ונדונין ביסורים ובחלאים רעים ונאמנים ומרים ולא הזיקו לישראל מאומה ועל שם שנעשו בו נסים לישראל באותו שבת אשר לפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול שבת לפני הפסח. מפי ר׳ אברהם נ״ע.
איסור והיתר לרש"י · סימן נ״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.