אם השכיר פועלים. וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין וכו׳ התחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור מה שיגמורו במועד לפי שאינם רוצים ליבטל ואם לא יהו מניחים לגמור במועד. דאמר שמואל מקבלי קבולת בתוך התחום אסור דהיינו גוי שקבל מלאכה מישראל קודם יום טוב בתוך התחום אסור דכי אזלו בני אותה העיר וחזי ליה לגוי דעביד עבדתיה אמרי האי ישראל יהיב עבדתיה ביום טוב ונפיק מיניה חורבא ולא ידעו דקבלה קודם יום טוב ומשמע דכי אסר שמואל כגון שהיא ידועה שהוא של ישראל אבל חוץ לתחום קאמר שמואל מותר דהוי במקום ישראל רגילין לבא שם דאמר רב פפא אי איכא מתא דישראל דמקרבא להתם אסור דחזו ליה בני האי מתא ומתקנא מילתא דבחולו (י״ד ב׳) של מועד שכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא ואפי׳ חוץ לתחום אסור ואמרינן מר זוטרא בריה דרב נתן בנו ליה אפנדא במועד מקבלי קבולת חוץ לתחום. איקלעו רבא ורב ספרא ורב הונא בר חיננא לא עייל לגויה דקסברי חוץ לתחום אסור.
איסור והיתר לרש"י · סימן מ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.