דין מחובר. על (י״ד א׳) המחובר ששאלת דע כי אמיתים דברי ואין לך קל שבקלים שאינו בקי בהלכות מחובר(ות) ונולד כי כבר פסקה רב פפא גוי שהביא דורון לישראל וכו׳ ומדבריו אתה למד שאפי׳ מן הגוי מותר לקבל. ועוד מהאי לפתא דאתאי למחוזא נפק רבא חזייה דהוות כמושא אמר הא וודאי מדאתמול עקורא ואי משום חוץ לתחום אדעתא דגוים אתייה ושרייה רבא למזבן מיניהו והרי לך שלקחו אותן מן הגוים ובלבד שלא יהא המין במחובר או שיהא ניכר שמאתמול נתלש ומה שהביא ראיה מרבינו יצחק ב״ר יקר אני הייתי שם ולא מפני זאת חברו עליו אלא מפני חריזות של דגים היה שראה אותה בבית מערב יום טוב ולמחר הכירה בטביעות עין והביאה. ועל זאת הומר לרבותינו שהיה שיש שם בני אדם שאינם מהוגנין ויקלו בדבר ויביאו מן הנצודים ביום טוב ויאמרו מאתמול נצודו אבל בדבר שאין במינו במחובר אין לחוש.
איסור והיתר לרש"י · סימן מ״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.