ואלו ירקות שאדם יוצא בהם בפסח בחזרת בחסא ליטוגא ועולשין קרשפילא ותמכא מרויא והחרבינה סיב הנכרך סביב הדקל ודילא ובמרור אמרפויל והוא פופרץ ומצטרפין (י״ב ב׳) לכזית שהאוכל מכולן כזית מצטרפין לצאת בהן ידי חובתו אעפ״י שאינו מינו דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ויוצאין בקלח שלהם בין לחים בין יבישים אבל בעלין אינו יוצא בהן אלא בלחין ושורה בחרוסת זכר לתפוח ולטיט ולחרסית ושוקע משום קפא ואוכל.
איסור והיתר לרש"י · סימן מ׳
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.