כנגד ארבעה בנים דברה תורה מקראות הכתובים בארבעה פנים ובכלן מתוך כך אתה למד שלא דברה אלא כנגד ארבעה בנים חכם מה הוא אומר בסדר ואתחנן כתיב כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחקים והמשפטים וגו׳ הרי בבנך חכם אמור שיודע לשאול ולדבר בלשון נכונה ואין כאן הרי הוא הוציא את עצמו מן הכלל דכתיב אתכם דהא ד׳ אלקנו ומיהו אתכם כלומר אתם הוצאתם שהיה הדבר אליכם וכן החכם שואל מה (העבוד״ה הזא״ת) העדות והחקים והמשפטים כלומר למה אין אוכלין החגיגה קודם הפסח באחרונה לפי שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן בגמר אכילה כשנפטרין מסעודתן אוכלין כזית מבשר הפסח כדי שיהא טעם הפסח בפיו כל שעה ואחר שיאכל כזית פסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן הוציאו והביאו מינין של מאכל בקנוח סעודה שלא להפקיע טעם פסח מפיו ולכך אנו אוכלין (ח׳ ב׳) כזית מצה באחרונה זכר לפסח מקדש ובהדיא אמרינן כשם שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כך אין מפטירין אחר מצה אפיקומן שצריך שיהא טעם מצה בפיו כטעמו של פסח.
איסור והיתר לרש"י · סימן ל״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.