הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים היה אלא שקפצה עליו זקנה, שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר דרי חוורתא ואותו היום עמד בן זומא ודרש ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות. ימי חייך היה לו לכתוב. כל למה לי. לרבות יציאת מצרים בלילות פרשת ציצית (ח׳ א׳) שבקרית שמע שנ׳ בה יציאה (בה) שלא היו רגילין לאומרה בקרית שמע של ערבית לפי שאינה נוהגת אלא ביום כדאמרינן במסכת ברכות בפרק שני. במערבא אמרו הכי דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ד׳ אלקיכם. אמת. והיינו דקאמר ר׳ אלעזר בן עזריה לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות ולא אמת ואמונה דודאי היו רגילין לקרות קרית שמע עם ברכות שלפניה ושל אחריה.
איסור והיתר לרש"י · סימן ל״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.