וזה תקון הגט. מפי מר רב יהודה. כך ינתן הגט תופס האיש הקולמוס ונותנו לסופר וכותב הסופר הגט ונותנו לאיש ואותו האיש נותנו לאשתו ואומר לה הא ליך גט זה על מנת אם אבוא עד שנה או עד שנתים או עד כך וכך זמן שאבוא יהא הגט פסול ותהא אשתי כמקדם ומקבלת הגט ונותנת אותו לבית דין עד זמן הנקבע ביניהם אם יבוא קודם הזמן אפילו שעה אחת מותרת לכל מי שתרצה והגוסס בשעת פטירתו באמירה דבריו קיימין ואם אמר באמירה כתבו גט לאשתי ותנו לה כשהוא חתום שתהא מותרת לכל אדם ושמעו מפי שנים ושלשה ואינן יודעין לכתוב באין למקום שיש שם סופר וכתבו הסופר וחותמין חתימת ידיהם וכשר ועד שאינו יודע לחתום מקרעינן נייר וממלא כדי שלא יהו בנות ישראל עגונות.
איסור והיתר לרש"י · סימן קכ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.