דין בשר. ההוא בר אווזא דאתא לקמיה דרבי בסעודתא דלא אמלח אפילו לצלי ולא אכל ר׳ מיניה מאי טעמא דאמר מר לעולם אין הבשר יוצא מידי דמו עד שידחנו יפה יפה ואעפ״י שלא אכל ר׳ ממנו הניח לתינוקות לאכול דאמר מר קטן האוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו כל שכן הכא דאינו אסור חמור כנבילה.
איסור והיתר לרש"י · סימן קי״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.