הלכות גדולות · סימן ז׳, נ״ט

(שם קכח.) ת"ר דג מליח מותר לטלטלו דג תפל אסור לטלטלו בשר בין חי ובין מליח מותר לטלטלו. תנו רבנן מטלטלין את העצמות בשבת מפני שהן מאכל לכלבים ובשר תפוח מפני שהוא מאכל לחיה מים מגולין מפני שהן ראויין לחתול רבן שמעון בן גמליאל אומר כל עצמן אסור לשהותן מפני הסכנה. (שם קלט:) נותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית ונותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין יינמילין בשבת רבי יהודה אומר בשבת בכוס ביום טוב בלגין ובמועד בחבית רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין. (שם קמ.) בעא מניה רבי יוחנן מר' ינאי מהו לשרות את החלתית בצונן אמר ליה אסור. ודוקא דאתחיל בשבת הוא דאסיר אבל היכא דאתחיל חמישי וערב שבת מותר וקאמרינן אמר להו ר' חייא בר אבין בדידי הוה עובדא ושאילתיה לרב אדא בר אהבה ולא הואי בידיה אתאי לקמיה דרב הונא ואמר לי הכין אמר ר' שורה בצונן ומניחה בחמה אמר ליה כמאן דשרי אפי' תימא כמאן דאסר הני מילי היכא דלא שתי כלל אבל היכא דאשתי חמשה ומעלי אי לא שתי בשבת מסתכן. ואמר רב חסדא האי הוצא דירקא אי חזי למאכל בהמה שרי לטלטולה ואי לא אסיר. אמר רב חייא בר אשי אמר רב האי תלא דבשרא שרי לטלטוליה דכוארי אסיר. ואבוס של קרקע אסור לגרוף אותו בשבת בין בכלי ובין ביד דאמר רב חסדא מחלוקת באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע דברי הכל אסור. (שם קמא.) הקש שעל המטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו ר' יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת למחר מתיר את כליו ושומטן. אמר רב יהודה האי מאן דסחי במיא לינגיב נפשיה שפיר והדר ליסק דילמא אתי לאיתויי ארבע אמות בכרמלית.