(שם ותוספתא פי"ד) תנו רבנן מצילין מיום טוב לשבת אבל לא משבת זו לשבת אחרת ולא משבת ליום הכפורים ולא מיום הכפורים לשבת ולא משבת ליום טוב ואין צריך לומר מיום טוב לחול ולא יציל ואחר כך יזמין אלא יזמין ואחר כך יציל הציל פת נקיה אינו רשאי להציל פת הדראה הציל פת הדראה רשאי להציל פת נקיה ואין מערימין בכך משום רבי יוסי ברבי יהודה אמרו מערימין. (שם קיט:) אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכולו. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כשמתפלל אדם בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלוין אותו מניחין ידיהם על ראשו ואומרים עליו וסר עונך וחטאתך תכופר. אמר רבי אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית. אמר רבי אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ואע"פ שאינו צריך אלא לכזית. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אין הדליקה מצויה אלא במקום שמחללין את השבת שנאמר ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת וגו' מאי ולא תכבה אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא שחללו בה שבתות בפרהסיא שנאמר ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם.
הלכות גדולות · סימן ז׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.