הלכות גדולות · סימן נ״ה, א׳

(דף קכא) (ע"ז כט:) ואלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין. יין מנלן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה דאמר קרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור אף יין אסור וזבח גופיה מנלן דכתיב וילמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור אף זבח אסור ומת גופיה מנלן אתיא שם שם מעגלה ערופה כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב התם וערפו שם את העגלה בנחל מה להלן אסור אף כאן אסור והתם מנלן אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים. והחומץ של גוים שהיה מתחלה יין. פשיטא אטו משום דאחמיץ ליה פקע ליה איסוריה אמר רב אשי הא קמ"ל החומץ שלנו בי גוים אינו צריך חותם בתוך חותם מאי טעמא אי משום נסוכיה לא מנסיך אי משום זיופי כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף (שם ל.) שמיאל ואבלט הוו יתבין אייתו לקמייהו חמרא מבשלא נגדה אבלט לידיה אמר ליה שמואל הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך. איבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי העיד רבי יעקב בר אידי על יין מבושל שאין בו משום גילוי. רבי ינאי ברבי ישמעאל חלש עלו לגביה רבי שמעון בן זירוד ורבנן יתבי וקא מיבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי אמר להו רבי שמעון בן זירוד הכי אמר רבי שמעון בן לקיש משמא דגברא רבה ומנו ר' חנינא יין מבושל אין בו משום גילוי אמרו ליה נסמוך מחוי רבי ינאי ברבי ישמעאל עלאי ועל צוארי. אמתיה דרבי חייא איגלי לה חמרא מבשלא אתאי לקמיה אמר לה יין מבושל אין בו משום גילוי וכן הלכה. אמר רבה הלכתא יין מזוג יש בו משום גילוי ומשום יין נסך. אמר רבי יהושע בן לוי שלשה יינות אין בהם משום גילוי חד מר ומתוק חד טילא חריפא דמצרי זיקי מר ירקונא מתוק חוליא. רב אחא מתני לעילויא חד חמר ופלפלין מר אספנתין מתוק מי בארג. אר"ש בן לקיש קוריאנא אין בו משום גילוי מאי קוריאנא א"ר אבהו חמרא חוליא דאתי מעסיא אמר רבא ובמקומו אסור חמר מדינה הוא. אמר רבה האי חמרא דאקריה תלתא יומי קמאי יש בו משום גילוי ויש בו משום יין נסך מכאן והילך אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך נהרבילאי אמרי אפילו מכאן והילך יש בו משום גילוי זימנין דמקרי ושתי.