הלכות גדולות · סימן נ״ד, א׳

(ע"ז ב.) לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לישא וליתן עמהם מלהשאילן ומלשאול מהם מלהלוותן ומללוות מהם מלפרען ומלפרוע מהם רבי יהודה אומר נפרעין מהם מפני שהוא מיצר אמרו לו אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן. ואסור למכור להם כל דבר שהוא לצורך אידם ואסור נשגר לו דורון ביום אידו וביום הלולא של בנו (שם ח.) ואסור לאכול ולשתות עמו ביום אידו וביום שמחתו וביום שמחת בנו. הלולא שלו לא שנא קודם הלולא ולא שנא בתר הלולא קודם הלולא (שם ע"ב) מאימת אמר רב פפי מכי רמיין שערי באסינתי ולבתר הלולא אי אמר ליה מחמת הלולא עד כמה אמר רב פפי עד תריסר ירחי שתא. ומאן דמשכח גושפנקא או שירא דצייר עליה צורת חמה או צורת לבנה או ע"ז אסיר ליה לבר ישראל למשקליה ולאיתהנויי מיניה עד דמבטיל ליה גוי דידע בע"ז דתנן (שם נב:) נכרי מבטל ע"ז שלו וכל חבירו ואי מבטיל ליה גוי קטן אי נמי בר ישראל לא בטלה ואי לא מבטיל לה ארמאה לא בטלה ואסירה בהנאה ומיתבעי ליה למישדייה לים הגדול היכא דלא סלקא לעולם דתנן (שם מב:) מצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליך לים המלח והיכי מבטל לה כדתנן (שם נג.) כיצד מבטלה קטע ראש אזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אף על פי שלא חיסרה ביטלה רקק בפניה השתין בפניה גררה וזרק בה את הצואה הרי זו אינה בטלה מכרה או משכנה רבי אומר בטל וחכמים אומרים לא ביטל. ואי מבטיל לה גוי בעל כרחיה נמי בטלה (שם מג.) דאמר רבה בר בר חנה אריב"ל פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר ברבי בדרך מצא טבעת ועליה צורת דרקון מצא גוי קטן לא אמר לו כלום מצא גוי גדול אמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה ש"מ תלת ש"מ נכרי מבטל ע"ז שלו ושל חבירו וש"מ נכרי מבטל ע"ז על כורחו וש"מ היודע בטיב ע"ז ומשמשיה מבטלה ושאין יודע בטיב ע"ז ומשמשיה אין מבטלה. תנו רבנן איזו היא צורת דרקון פירש ר' שמעון בן אלעזר כל שיש לו ציצין בין פרקיו מחוי רב אסי בין פרקי צואר. א"ר חמא ברבי חנינא הלכה כרבי שמעון. וכי אסיר ליה לאיתהנויי מן ע"ז עד דמבטל לה הני מילי היכא דאיתיה עילוי גושפנקא או על שירא או על מידי יקירא אבל ודאי אשכח קומקמא או קידרא דצייר עלייהו עבודה זרה לא צריך לבטולה ושרי ליה לאישתמושי בגוייהו דתנן (שם מב:) רבן שמעון בן גמליאל אומר שעל המכובדין אסורין ושעל המבוזין מותרין (שם מג:) ואלו הן מכובדין ואלו הן מבוזין אמר רב מכובדין למעלה מן המים מבוזין למטה מן המים ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין הן אלא אלו הן מכובדין שעל השירים ועל הנזמים ועל הטבעות. תניא כוותיה דשמואל מכובדים שעל השירים ועל הנזמים ועל הטבעות מבוזין שעל היורות והקומקמסין ושעל מחמי חמים ושעל הסדינין ושעל הספסלים ושעל המטבעות. ולא מיבעיא עבודה זרה גופה דאסירא בהנאה עד דמבטיל להו דאתמר (שם מא:) עבודה זרה שנשתברה מאיליה רבי יוחנן אמר אסורה רבי שמעון בן לקיש אמר מותרת רבי יוחנן אמר אסורה דהא לא בטלה ר' שמעון בן לקיש אמר מותרת בסתמא בטולי מבטל מימר אמר איהי לנפשה לא אצלה לההוא גברא מצלה ליה והלכתא כרבי יוחנן: