(שם קטו.) תנו רבנן לא תבא אל ביתו לביתו אי אתה בא אבל אתה בא לביתו של ערב שנאמר לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת איפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעך אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת היד ואם לאו הרבה עליו רעים דבר אחר לביתו אי אתה נכנס אבל אתה בא לביתו ליטול שכר כתף שכר חמר שכר פונדק שכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה תלמוד לומר כי תשה ברעך משאת מאומה לו אמר מאומה ולא כל מאומה.
הלכות גדולות · סימן מ״ה, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.