הלכות גדולות · סימן ל״ט, י״ב

(שם לג.) תנו רבנן ביטלו מבוטל דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו אם כן מה כח בית דין יפה. תנו רבנן אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה (שם ע"ב) אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרבי בשתיהן. (שם לד.) גידול בר רעילאי שדר לה גיטא לדביתהו אזל שליחא אשכחה דיתבה ונוולה אמר לה הא גיטיך אמרה לי' זיל השתא מיהא ותא למחר אזל לגביה ואמר לי' פתח ואמר ברוך הטוב והמטיב אביי אמר ברוך הטוב והמטיב ולא בטיל גיטא ורבא אמר ברוך הטוב והמטיב ובטיל גיטא והלכתא כוותי' דאביי והלכתא כרב נחמן והלכתא כר"נ והלכתא כנחמני. (שם מו:) המוציא את אשתו משום איילונית ר"י אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר נשאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומרים לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך משום קילקולא. מאן תו דכתיב גיטא לאיתתיה ועביד תנאה דאי לא אתי ליום פלוני מגורשת ומת בתוך זמנו אם מת הוא גובה כתובתה ואם מתה היא יורשה ועד דמטי גיטא לידה בעל חייב במזונותיה ובפרקונה וכל תנאי כתובה עילויה ואם מת ויש לו אח או חולץ או מיבם. (שם פט.) ממזרת אין חוששין לה היכי דמי כגון דקאמרי הלך בעלה למדינת הים וזניא והוה לה ברתא לא חיישינן דאמרינן דילמא אתא בעלה בצינעה בליליא ושמש כההוא מעשה דאבוה דשמואל דאתא בשם תו ושימש ומאי טעמא הוה חכים דכי אזל אבוה דשמואל למערבא אשכחתיה מדיתא (דף פא) דהוה ידעה בלישנא דציפורי אמרה ליה אזדקיק לי ואנא יהיבנא לך כך וכך זוזי משום דהוה ידעה דנפיק מיניה גברא רבה ערק מינה והדר אתא בשם ההוא ליליא לגבי דביתהו ואיזדקיק לה והדר אזל לסוף אישתמעת מילתא דמיעברא אתיוה לבי דינא אלקיוה אמר שמואל בכרסה דאימיה איכוף רישאי דילמא מטאי לי רישא דשוטא וכאיב לי כף רישיה בכרסה דאימיה ומטייה ריש שוטא.