הלכות גדולות · סימן כ״ט, כ׳

(סוטה טז:) תנו רבנן שלשה צריכין שיראו ואלו הן אפר פרה עפר סוטה ורוק יבמה משום רבי ישמעאל אמרו אף דם צפור. (יבמות קו.) אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא חולצין אע"פ שאין מכירין וממאנין אע"פ שאין מכירין ואין כותבין גט חליצה וגט מיאון אלא אם כן מכירין וחוששין לבית דין טועין רבא דידיה אמר אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין וכותבין גט חליצה וגט מיאון אע"פ שאין מכירין ואין חוששין לבית דין טועין. (שם לט:) ואישתמודעינהו דאחוה דמיתנא דמן אבוה היא פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדים וחד אמר אפילו אשה ואפילו קרוב גלוי מילתא בעלמא הוא: (פתק) והיכא דנפלה ליה יבמה ושבקה לדידה וקדשה לאחותה אסירן ליה תרוייהו דתנן (שם מא.) שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירא אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה מעשה חלצו אחים או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס את אשתו מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה ואמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה אלמא יש זיקה וכיון דיש זיקה אסירן ליה תרוייהו ומפיק לה להא דקדיש בגיטא וליבמתה בחליצה דקתני סיפא מת היבם מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה ואי מתה יבמתו מקמי דליתן גיטא ומקמי דליחלוץ לה שרי ליה למינסבה להא דקדיש דתנן מתה יבמתו יכנוס את אשתו ואם מתה הא דקדיש שרי ליה ליבומה ליבמתו דאיבעיא להו מתה אשתו מהו ביבמתו רב ורבי חנינא דאמרי תרוייהו מתה אשתו מותר ביבמתו שמואל ורב אסי דאמרי תרוייהו מתה אשתו אסור ביבמתו והלכה כרב. ואמרינן אמר רבה מאי טעמא דרב הואי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון וקיימא לן דהיכא דפליגי רב ושמואל באיסורי הלכה כרב. והלכתא שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחים פקחים או לשני אחים חרשים או לשני אחים אחד פקח ואחד חרש הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום ואם היו נכריות יכניסו ואם רצו להוציא יוציאו. שני אחים אחד פקח וא' חרש נשואים שתי אחיות פקחות מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשה מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם (שם קיד:) אמאי מוציא אשתו בגט תיתיב גביה גזירה משום איסור דידיה. לה שני אחים אחד פקח וא' חרש נשואין שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשה מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת מוציא אשתו בגט הא לאו איסור דידיה איכא ולאו איסור דידה איכא אמר רב שמעיה גזירה משום יבמה לשוק. שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי נכריות פקחות מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת או חולץ או מייבם מת [פקח] בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת כונס ואינו מוציא לעולם. שני אחים פקחים נשואין שתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל פקחת מה יעשה פקח בעל חרשת או חולץ או מייבם. שני אחים אחד פקח וא' חרש נשאו שתי נשים נכריות אחת פקחת ואחת חרשת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם. הני כולהו הילכתא פסיקתא נינהו. א"ו חול"ץ כונ"ס א"ו חול"ץ כונ"ס פק"ח פקחי"ם פק"ח לאחיו"ת פק"ח פקחי"ם פק"ח לנכריות סימן: