הלכות גדולות · סימן כ״ז, א׳

(מנחות מג:) תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואיזו זו קריאת שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו היא זו כלאים דכתיב לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים תעשה לך. תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם כיון שנתחייב במצוה זו נתחייב בכל מצות. תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם שקולה מצוה זו כנגד כל המצות. תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשיה רבי שמעון בן יוחאי אומר כל הזהיר במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם ויראו את אלהי ישראל וגו'. תנו רבנן חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפלין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם ועליהם אמר דוד שבע ביום הללתיך ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה שהוא ערום אמר אוי לי שאני עומד ערום בלא מצות כיון שנזכר מילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליו שירה למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני. רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו תפילין בזרועו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו הכל בחוזק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. תניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא. תניא היה רבי מאיר אומר קשה עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר לו הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר לו הבא לי חותם של זהב פשעו שניהם ולא הביאו איזהו עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא.