הלכות גדולות · סימן כ״ה, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(ברכות כה:) תנו רבנן בית שיש בו ספרים אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי קמטרא דספרי בקמטרא דלאו דספרי. (ברכות כו.) אמר ר' יהושע בן לוי ספר תורה לא סגי ליה בהכי אלא יעשה לו מחיצה עשרה טפחים. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי חזא היכא דגאני מר בר רב אשי דאיכא ספר תורה ועביד ליה מחיצה עשרה (ברכות כג:) [א"ל כמאן כריב"ל אימר דאמר ריב"ל דל"ל ביתא אחרינא מר הא אית לך ביתא אחרינא א"ל לאו אדעתאי] בעא מיניה רב נחמיה בריה דרב יוסף מרב יהודה מהו שיניח אדם תפילין תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי כיון דאיכא בזיון לא כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר ואפי' אשתו עמו. מיתיבי לא יניח אדם תפילין תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהן מנהג בזיון אבל מניחן תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור ואם היה מקום גבוה ג' או נמוך ג' מותר תיובתא אמר רבה אע"ג דתניא תיובתיה דשמואל הלכתא כוותיה אלמא אמרינן שמירה עדיפא (ברכות כד.) והיכא מנח להו א"ר ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו. איני והא תני ר' חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו התם דמפיק ליה למורש' דכובע לבר. רב פפא צייר ליה לכיסתא בכילתא ומפיק ליה לצרדא לבר רב אשישא בריה דרב אידי מחית להו אשרשיפא ופריס סודרא עלייהו. אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי הב לי תפיליי והוה מחתן תחת מראשותיו וההוא יומא יום טבילה הוה ולאגמורן הלכה למעשה הוא דבעא.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.