הלכות גדולות · סימן כ״ה, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(שם לו:) תניא רבי עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים ת"ל והיה לאות על ידכה מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות (שם לז.) תנא דבי מנשה על ידכה זו קיבורת בין עיניך זה קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס. (שם ע"ב) ר' יצחק אמר ושמתם את דברי אלה שתהא שומה כנגד הלב וקשרתם שתהא קשירה כנגד הלב. רב חייא בריה דרב אויא מכוין ומנח ליה להדי לביה. בין עיניך בגבה שבראש על ידך בגבה שביד. וכמה שיעור רצועה (שם לה:) אמר רמי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש עד אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעית. (שם מד.) תפילה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד אמר רב חסדא לא שנו אלא שיש לו אבל אין לו מעכבת אמרו לו אמרת אמר להו לא מאן דלית ליה שתי מצות חדא מצוה לא ליעביד ומעיקרא מאי סבר גזירה שמא יפשע ופותיא דרצועה כאורכה דשעורה. (שם לו:) והלכתא לילה זמן תפילין ואין מורין כן. (שם לד:) שלח רב חנניא משמיה דרבי יוחנן תפילה של יד עושין אותה של ראש ושל ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. (שם לב:) והלכתא מזוזה צריכה שרטוט תפילין אין צריכות שרטוט ואלו ואלו נכתבות שלא מן הכתב מאי טעמא מגרס גריסן.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.