(סנהדרין מח.) ת"ר מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו. כיצד גבו למת סתם זהו מותר המתים למתים. גבו למת זה זהו מותר המת ליורשיו. (סנהדרין מז:) איתמר האורג בגד למת אביי אמר אסור רבא אמר מותר אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא רבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא. דרש מרימר הלכתא כוותיה דרבא (תוספתא ב"מ פי"א) והלכתא כרבא. (שם מח:) כופין בני העיר זה את זה לבנות להם ביהכ"נ ולקנות להם ספר תורה ונביאים וכתובים. (כתובות יט:) וספר תורה שאינו מוגה אמר רבי אמי עד שלשים יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה.
הלכות גדולות · סימן כ״ד, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.