הלכות גדולות · סימן כ״ד, ו׳

(מגילה כז.) תנו רבנן גוללין ספר תורה במטפחות חומשין וחומשין במטפחות נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשין ולא חומשין במטפחות ספר תורה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה מניחין תורה על גבי תורה ותורה על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשין ולא חומשין על גבי ספר תורה. (מגילה כו:) אמר רבא מריש הוה אמינא האי כורסיא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזאי דמנחי ספר תורה עליה אמינא תשמיש קדושה הוא ונגנז. ואמר רבא מריש הוה אמינא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזאי דעייפי ליה ומנחי ספר תורה עליה אי נמי זימנין דפרסין ליה עילויה ספר תורה אמינא תשמיש קדושה הוא ונגנז. ואמר רבא האי תיבותא דאירפט מיעבד מיניה תיבה זוטרתי שרי כורסיא אסיר כורסיא נמי מיעבד מיניה כורסיא זוטא שרי דרגא לתיבה אסיר פריסא דבלה מיעבד מיניה פריסא זוטרא אי נמי כסותא לספר תורה שרי לחומשין אסיר ואמר רבה הני קמטרי דספרי וזבילי דחומשי תשמישי קדושה נינהו ונגנזין אמר מר זוטרא משמיה דרב ששת מטפחות ספרים שבלו עושין אותן תכריכין למת מצוה וזו היא גניזתן. ואמר רבה ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם ואפי' שונה הלכות אמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרש שנאמר ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים. רמי בר אבא הוה בני בי כנישתא הואי ההיא כנישתא עתיקתא בשיבבותיה בעא למסתרה ואעולי בהא יתיב קמיבעיא ליה הא דאמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי משום פשיעותא כי האי גוונא מאי אתא לקמיה דרב פפא ואסר ליה אתא לקמיה דרב הונא בר תחליפא ואסר ליה. (מגילה כו:) אמר רבא האי בי כנישתא חלופה וזבונה שרי אוגורה ומשכונא אסיר מאי טעמא בקדושתה קיימי וקמשתמשי בקדושה ליבני נמי חלפינהו וזבנינהו שרי אוזפינהו אסיר והני מילי בעתיקתא אבל בחדתא לית לן בה.