(פסק) והיכא דמיקלע יומא טבא באפוקי דשבתא מאן דלית ליה חמרא מברך ברישא המוציא והדר אשר קדשנו במצותיו ושהחיינו וכד חזי נורא מברך בורא מאורי האש אבל המבדיל לא לימא דכי תקינו רבנן הבדלה על חמרא תקינו ומן רבנן דאמרי מבדלינן על ריפתא כדרכא השתא הבדלה בלא כוס מבדלינן במקום דצריך למלאכה על שיכרא מבדלינן במקום דלית חמרא הכא נמי לקדושי קא מיכוין וסדר ברכות קא סדר. והיכא דמיקלע יומא טבא בחד בשבא מבדלינן דאמר (חולין קו:) רבי זירא יום טוב שחל להיות באמצע שבת וכו'. יומא טבא במעלי שבתא ושבתא בתריה לא אמרי' הבדלה. דתנו רבנן (פסחים קד.) אומרין הבדלות במוצאי שבתות ובמוצאי יום טוב וי"ה ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד ומוצאי שבת ליום טוב אבל לא ממוצאי יום טוב לשבת וממוצאי שבת ליום טוב אומר קידוש והבדלה על חד כסא ואף על גב דקיימא לן בעלמא דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד קידושא והבדלה חדא מילתא היא דאיתמר (פסחים קב:) יום טוב שחל להיות באחד בשבת אביי אמר יקזנ"ה רבא אמר יקנה"ז יין קידוש נר הבדלה זמן והלכתא כרבא. (חולין כו:) כיצד מבדילין בין קודש לקודש רבי דוסא אומר בין קודש חמור לקודש הקל ולית הלכתא כוותיה. (ברכות לג.) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות בתחילה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והן אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס והמבדיל על הכוס צריך שיבדיל בתפלה. וכן אר"י אמר שמואל המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. תני ר"ח אריכא קמיה דר"ה המבדיל בחפלה משובח יתר מן המבדיל על הכוס הבדיל בזו ובזו ינוחו ברכות על ראשו. הא גופא קשיא אמרת המבדיל בתפלה משובח יתר מן המבדיל על הכוס אלמא בחדא סגי והדר אמרת הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו אלמא תרתי בעינן אי נפיק ידי חובתיה כחדא הויא לה אידך ברכה שאינה צריכה ואמר רב ואיתימא רבי שמעון בן לקיש ואמרי לה רב ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוויהו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא אלא אימא אם הבדיל בזו או בזו ינוחו לו ברכות על ראשו. (שם עב) בעו מניה מרב ששת טעה ולא הבדיל לא בזו ולא בזו מהו אמר להו רב ששת תניא חוזר לראש. אמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי אמר ליה כקידושא מה קידוש בתפלה ועל הכוס אף הבדלה נמי בתפלה ועל הכוס. באפוקי שבתא אומר הבדלה בחונן הדעת אפוקי שבתא דהוא יום טוב אומר הבדלה בתוך אתה בחרתנו דאמר רב יוסף לדידן תקינו לן רב ושמואל מרגליתא בבבל ותודיענו משפטי צדקך ותתן לנו משפטים ישרים ותורות אמת. (פסחים קד.) אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל כל הברכות כולן צריך שיאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת. והיכא דמיקלע יום טוב ושבת עם הדדי חתים בתפלה ובקידושא (ביצה יז.) מקדש השבת וישראל והזמנים. (שבת כד:) אמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח ציבור היורד בערב שבת לפני התיבה אין צריך להזכיר של יום טוב שאלמלא שבת אין שליח ציבור יורד בערב יום טוב אלא מתחיל קדושת שבת וחתים ברוך מקדש השבת.
הלכות גדולות · סימן ב׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
