הלכות גדולות · סימן י״ח, ח׳

(ב"ב ס:) תנו רבנן כשחרב הבית באחרונה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להם רבי יהושע בן חנניה אמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואיך אתם שותין יין אמרו לו בשר נאכל שכבר בטלו הקרבנות יין נשתה שכבר בטלו נסכים אמר להם אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות ולחם הפנים אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרות מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו אמר להם בני בואו ואומר לכם עצה שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזירה ולהתאבל יתר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא א"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה. והיכא אמר רב חסדא כנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא אפילו כסא דהרסנא. עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב פפא בת צדעא. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' מאי על ראש שמחתי אמר רבי יצחק זה אפר מקלה שבראשי חתנים. א"ל רב פפא לאביי היכא מנח ליה א"ל הכי א"ר יצחק במקום תפילין שנאמר לשום לאבלי ציון וגו' וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה שנאמר שמחו את ירושלים וגילו בה וגו'.