(עירובין מא.) תניא ט"ב שחל להיות בשבת וכן ערב ט"ב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתה. חל להיות ערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה דברי רבי יהודה שאמר משום ר' עקיבא. א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבא וחל תשעה באב להיות ערב שבת והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח לא מפני שתאיב לה אלא להורות בה הלכה לתלמידים. ר' יוסי אומר מתענה ומשלים אמר להם ר' יוסי אי אתם מודים לי בט"ב שחל להיות באחד בשבת שהוא מתחיל משבת ומתענה אמרו לו אבל ומה לי להכנס לה כשהוא מעונה ומה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה לא אם אמרת לצאת ממנה כשהוא מעונה שכן אוכל ושותה כל היום כולו תאמר להכנס לה כשהוא מעונה שלא אכל ושתה כל היום כולו. ואמר עולא הלכה כר' יוסי ומסקנא דשמעתין: (שם ע"ב) דרש מר זוטרא משמיה דרב הלכה מתענה ומשלים וכן הלכה.
הלכות גדולות · סימן י״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.