הלכות גדולות · סימן י״ג, י״א

(שם ח:) תנו רבנן סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשויה לצל מכל מקום לאתויי מאי לאתויי רקב"ש סימן לאתויי הא דתנו רבנן סוכת הרועים סוכת הקייצים סוכת הבורגנין סוכת שומרי פירות סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל (שם יב.) זה הכלל דבר המקבל טומאה ואין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו מנא הני מילי כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אמר קרא חג הסכות תעשה לך שבעת ימים בפסולת גרן ויקב לסוכה הכתוב מדבר רב חסדא אמר מהכא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סכות ככתוב חבילי קש וחבילי עלים וחבילי זרדים אין מסככין בהן ואם התירן כשרות וכולן כשרות לדפנות א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש חבילי עצים חבילי זרדין אין מסככין בהן לא מפני שהן פסולין לסיכוך אלא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי הוכה ליבשה ונמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. (שם ע"ב) אמר רב יהודה הני שוושי ושווצרי מסככינן בהו אביי אמר בשוושי מסככינן בשווצרי לא מסככינן מאי טעמא כיון דסני ריחייהו שביק לה ונפיק. (שם יג.) אמר רב חנין בר רבא הני היזמי והיגי מסככינן בהו אביי אמר בהיזמי מסככינן בהיגי לא מסככינן מ"ט כיון דנתרי עלייהו שביק לה ונפיק מדקאמרינן אם התירן כשרות ש"מ היכא דאיכא אגד אסור לסכך בהן. אמר רב גידל אמר רב הא אפקותא דדיקלא מסככינן בה ואע"ג דאגידא אגד בימי שמים לא שמיה אגד ואע"ג דאגיד ליה איהו אגד בחד לא שמיה אגד. (שם ע"ב) דרש מרימר הני איסורייתא דסורא מסככינן בהו ואע"ג דאגידן ההוא למנינא בעלמא הוא דאגידן. א"ר אבא אמר שמואל הני צריפי דאורבני כיון שהתיר ראשי מרנים שלהן כשרין והא אגידי מתתאי אמר רב פפא בדשרינהו רב הונא בריה דרב יהושע אמר אע"ג דלא שרי כל אגד שאינו עשוי לטלטלו לא שמיה אגד. (שם טז.) המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה מלמטה למעלה אם גבוה עשרה טפחים כשרה רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה. (סוכה יז.) הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה והלכה כרבנן. והלכתא אויר פוסל בשלשה טפחים בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה סכך פסול פוסל בארבעה בסוכה קטנה. בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל ולסיכוך ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה מאי טעמא דאמרינן דופן עקומה פחות מארבע אמות כשרה דכל פחות מארבע אמות אמרינן חזייה לההוא דופן כמאן דמקרבא גבי סכך דמי וכשרה (שם ז.) פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירש על גבי קינוף פסולה אבל פורש הוא על נקליטי המטה. (שם יא.) הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסס וסיכך על גבה פסולה אם היה סכך הרבה מהן או שקללן כשרה (שם י.) אמר רב חסדא לא שנו אלא מפני הנשר הא לנאותה כשרה. (שם ע"ב) מנימין עבדיה דרב אשי איטמיש ליה כתנתיה במיא אזל שטחה אמטללתא אמר ליה זיל שקלה דלא לימרו בגוה קא מסכך והא חזו לה דרטיבא לכי יבשה קאמינא. (שם יח.) אמר אביי אויר שלשה טפחים בסוכה גדולה מיעטו בין בקנים בין בשפודים הוי מיעוט דכל פחות משלשה אמרינן לבוד בסוכה קטנה מיעטו בקנים הוי מיעוט ואמרינן לבוד מיעטו בשפודים לא הוי מיעוט משום דשפוד גופיה סכך פסול הוא והני מילי מן הצד באמצע סוכה מאי פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר באמצע נמי אמרינן לבוד וחד אמר מן הצד אמרינן לבוד באמצע לא אמרינן לבוד והלכתא אפילו בסוכה קטנה נמי ואפילו באמצע אמרינן כלבוד דמי וכשר דקיימא לן (חולין צג:) בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא לבר מהני תלת אומצא ביעי ומיזרקי דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא והלכתא כרב אחא לקולא. ומנלן דכל פחות משלשה באויר אמרינן לבוד וכל פחות מארבע אמות בדופן אמרינן דופן עקומה (סוכה ו:) דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני. ואמרינן עלה לר' מאיר הלכתא למאי אתא לגוד וללבוד ולדופן עקומה גוד דאמרי' גוד אסיק מחיצתה. לבוד הא דאמרינן דכל פחות משלשה כלבוד דמי. דופן דאמרינן גבי דופן עקומה הלכה למשה מסיני. (שם יח.) סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין [כשרה. אין לה פצימין] אביי אמר כשרה רבא אמר פסולה אביי אמר כשרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם רבא אמר פסולה לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם והלכה כרבא. (שם יט.) רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מסכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין א"ל לא סבר לה מר הלכתא כרבא אחוי ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים ואיתמר עלה נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי דהיינו פצימה. (שם יח.) דרש רבי יהודה ברבי אילעאי בית שנפחת וסיכך על גביו כשרה אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי פרש כך אמר אבא ארבע אמות פסולה פחות מכן כשרה. (שם ט:) סוכה על גבי סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ת"ר בסוכות תשבו ולא סוכה שבתוך הבית ולא סוכה שתחת הסוכה ולא סוכה שתחת האילן. אדרבה בסוכות תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב. (שם יט:) העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין רבי אליעזר סבר דומיא דאהל בעינן וכיון דלית לה גג לאו אהל הוא ורבנן סברי שיפועי אהלים כאהלים דמו הלכתא מאי (סוכה יט:) ת"ש דאביי אשכחיה לרב יוסף דגני בכילת חתנים בסוכה א"ל כמאן כרבי אליעזר דאמר כל היכא דלית ליה גג לאו אוהל הוא א"ל שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר א"ל ברייתא אפכא תניא רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין א"ל ושבקת מתניתא ועבדת כברייתא א"ל מתניתא יחידאה היא דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל רבי נתן אומר רבי אליעזר אוסר מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין שמע מינה מדרב יוסף כילת חתנים שרי למיגנא בה בסוכה דכיון דלית לה גג לאו אהל הוא ולא מיחזי כסוכה שתחת סוכה ושמע מינה סוכה דלית לה גג ודעביד כצריפא פסולה וש"מ כילה דאית לה גג אסיר למיגנא בה בסוכות ואפילו למאן דאמר סוכה דירת קבע בעינן אתו אהלי עראי ומבטלי אהלי קבע דאע"ג דפליג רבי יהודה דאמר לא אתו ועוד האמר רבי יוחנן חצי שיעור אסור מן התורה אלמא הלכה כרבי יוחנן דאמר אסור מן התורה וכן הלכה. (יומא פ.) אמר רבי יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני שיעורין מיכתב כתיבי אמר ר' יודן שיעורין של עונשין תניא נמי הכי שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני. ואלו מאן דצעריה לחבריה לא מיכפר ליה עד דמפייס ליה דתנן (שם פה:) עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר שבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. (שם פז.) אמר רבי יצחק כל המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו שנאמר בני אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך וגו' עשה זאת אפוא בני וגו' אם ממון יש לו בידך התר לו פסת היד ואם לאו הרבה עליו רעים. אמר רב חסדא וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה שלשה בני אדם שנא' ישור על אנשים וגו' א"ר יוסי בר' חנינא המבקש מטו מחבירו אינו צריך לפייסו יותר משלשה פעמים שנאמר אנא שא נא ועתה שא נא. ואם מת אמר רבי יוסי בר חנינא אמר רבי אבהו מוליך עשרה בני אדם ועומד על קברו ואומר חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו. (כריתות יג.) ואמרי' גבי עוברה התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה היכי דמי אי דאיכא סכנה אפי' כשיעור נמי אלא אימא פחות פחות מכשיעור ואפי' טובא נמי. (שם כה: ע"ש) אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא מאי דכתיב מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו חטא שאין מכיר בו אלא הקב"ה יום הכפורים מכפר. (שם ו:) אמר רבי יוחנן אחת עשרה סמנין נאמרו לו למשה בסיני מנלן אמר רב הונא סמים תרי נטף ושחלת וחלבנה הא חמשה סמים חמשה הא עשרה ולבנה זכה הוא חד סר היינו דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כל תענית ציבור שאין מתענין בה פושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סמני קטרת אביי אמר מהכא ואגודתו על ארץ יסדה. ויחיד דלא גמיר אתה יודע ואתה נותן (יומא פז:) כי אמר בצלותיה אבל חטאנו נפיק בה. (פסחים נג:) מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים. דרש רבה ועמך כלם צדיקים בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק לא אמרו אלא משום דבר אחד: