(מנחות סה:) ומיהייב איניש למימנא שבעה שבועות מאורתא דחמיסר בניסן נגהי שיתסר דכתיב וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד ממחרת השבת ממחרת יום טוב דהוא שיתסר בניסן דבגויה מקרבינן עומר. (שם סו.) אמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. והיכא דאנשי ולא בריך על ספירת העומר מאורתא מברך למחר. (שם סח:) ואסיר למיכל חדש עד אורתא דשבסר נגהי תמניסר דאמר רבינא אמרה לי אה אבוך אכיל באורתא דשבסר נגהי תמניסר וחייש לספיקה וסבר לה כר"י ולא שנא כי אכיל לחמא ולא שנא כי מיקלי ולא שנא לא מיקלי דכתיב ולחם וקלי וכרמל וגו' (כריתות ה.) ואמר רבי יצחק אכל לחם וקלי וכרמל לוקה משום לחם ולוקה משום קלי ולוקה משום כרמל:
הלכות גדולות · סימן י״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.