(פסחים לט:) תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר קמח שנפל לתוכו דלף אפילו. כל היום כולו אינו בא לידי חימוץ אמר רב פפא והוא דעביד טיף טיף כנגד טיף טיף. פירוש דמי לעיסה דכמה דמיעסקי בה לא מחמצא ושריא. ומיחייבינן לבעורי בסוף ארבע שעות דארבסר (שם יא:) דתנן רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת (ארבע) [שש] מאי טעמא חמש בשבע לא מיחלף שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב שש בי קרנאתא קאי ואי שרית ליה למיכל בשש אתי נמי למיכל בשבע ולא מיבצר ליה אמר אכתי שש אינון. רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע וחולין כל חמש ושורפין בתחלת שש מאי טעמא משום יום המעונן דאי שרית ליה למיכל בחמש זימנין דאתאן שבע ואמר אכתי חמש נינהו ונגע באיסורא דאורייתא באכילה אחמירו רבנן בהנאה לא אחמירו רבנן שש אין חמש לא וכי תימא אי משום יום המעונן אפילו ארבע נמי אמר רב פפא ארבע זמן סעודה לכל היא. (שם יג.) אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה.
הלכות גדולות · סימן י״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.