הלכות גדולות · סימן י״א, י׳

(שם כח:) תנו רבנן מחמצת אין לי אלא שנתחמץ מאליו חמצו בדבר אחר מנין תלמוד לומר לא תאכלו מכל מקום ולא מיבעיא במיא חמימי דאסיר אלא אפילו במיא פשורי אסיר (שם לו.) דתניא ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין ואף על גב דגבי מנחות כתיב בהו מצות והוו לשין להו בפושרין דתנן כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמצו לא גמרינן מינייהו דמנחות לישתן בזריזין ובמקום זריזין. ולא מיבעיא במיא פשורי דאסיר אלא אפילו במיא דמלו מנהרא ביומיה אסיר עד דביתי (שם מב.) דאמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו. ולא מבעיא מיתב בשמשא ומילש דאסיר אלא אפילו מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסיר ואף על גב דלא נפלה שמשה בההוא דוכתא מאי טעמא (יומא כח:) יומא דעיבא כוליה שמשא. ומאן דאפקיד גבי ישראל חמץ וליתיה למריה (פסחים יג.) נטר ליה עד ארבע שעי דארבסר דחזי לאכילה דילמא אתי ובעי ליה ודאי שלים ארבע שעי ולא אתא במיעל חמש מזבין ליה לגוים ואי לא מזבין ליה אף על גב דקביל עליה אחריות שריף ליה שהכל מלווין עליו לבערו ודאי גוי דאפקיד גבי ישראל חמץ אי קביל עלי' ישראל נטירותא דכיון דאי פשע ביה ומיגניב או דמתבד מיחייב לשלומי מיחייב לבעוריה ואי נטירותא ברשות גוי היא דאמר ליה הא ביתא קמך לא מיחייב לבעורי (פסחים ה:) דת"ר שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם מה ת"ל והלא כבר נאמר לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך לפי שנאמר ולא יראה לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה יכול יטמין או יקבל פקדונות מן הגוים ת"ל שאר לא ימצא ואין לי אלא גוי שלא כבשתו ושרוי עמך בחצר גוי שכבשתו ושרוי עמך בחצר מנין תלמוד לומר לא ימצא ואין לי אלא בבתים בבורות שיחין ומערות מנין תלמוד לומר בכל גבולך ועדיין אני אומר בבתים עובר בבל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוים בגבולים שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ומנין ליתן האמור של זה בזה ושל זה בזה ת"ל שאור שאור לגזירה שוה נאמר שאור בבתים ונאמר שאור בגבולין מה שאור האמור בבתים עובר משום בל יראה ובל ימצא ובל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הגוים אף שאור האמור בגבולים עובר וכו' ומה שאור האמור בגבולין שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אף שאור האמור בבתים שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. אמר להו רבא לבני מחוזא בערו חמירא דבני חילא דכיון דאי מיגניב או מיתבד מיחייביתו לשלומי כדידכו דמי ואסיר בבל יראה ובל ימצא. והיכא דאתי באורחא ואידכר דאית ליה חמץ בביתא מקמי שש שעות מבטיל ליה ושפיר דמי אבל לבתר שש שעות לא סגי ליה בביטול דלאו ברשותיה קאי (פסחים ו:) דאמר רבי ישמעאל בר' יוסי שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאלו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה דכתיב לא תשחט על חמץ דם זבחי.