תומי וכרתי, בחיותהון בורא פרי האדמה, כדמבשלין שהכל, דאמרינן בשלמא תחלתו שהכל ושלקו בורא פרי האדמה משכחת לה בקרא חייא וסילקא וכרבא אלא תחלתו בורא פרי האדמה ושלקו שהכל היכי משכחת לה, משכחת לה בתומי וכרתי. גזר (נ"א גזר שטונקי) בין בחיותיהו ובין כד מבשלין בורא פרי האדמה. עלי גפנים ולולבי גפנים שהכל. הזמתא מין ירק, הוגתא מין אילן.
הלכות גדולות · סימן א׳, צ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.