דובשא דבוא שהכל שאין גדוליו מן הארץ. תנו רבנן (בכורות ז ב) מפני מה אמרו דבש דבורים מותר, מפני שמכניסות אותו לגופן וממצות אותו מגופן, הוא דאמר כרבי יעקב, דתנא רבי יעקב אומר (ויקרא יא, כא) אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא, שרץ עוף טמא בהדיא כתיב ביה, אלא שרץ עוף טמא אי אתה אוכל אבל אתה אוכל מה ששרץ עוף טמא משריץ, ואיזה זה, זה דבש דבורים, יכול שאני מרבה אף דבש חגזים וצרעים, אמרת לאו, ומה ראית לרבות דבש דבורים ולהוציא דבש חגזים וצרעים, מרבה אני דבש דבורים שאין לו שם לווי ומוציא אני דבש חגזים וצרעים שיש לו שם לווי.
הלכות גדולות · סימן א׳, פ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.