(ברכות לח א) וכובא דארעא מברכין עליה בורא מיני מזונות, מאי טעמא, גובלא בעלמא הוא, והני מילי דלא קבע סעודתיה עלה אבל קבע סעודתיה עלה וליכא ריפתא אחריתי מברך עליה המוציא, דאמרינן מר זוטרא קבע עלה ומברך עלה המוציא לחם.
הלכות גדולות · סימן א׳, ס״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.