(פסק) וכד מצלי מיבעי ליה לצלויי בדחלתא ובאימתא ובמרירא דנפשא דאמרינן (ברכות ל:) מנא הני מילי א"ר אלעזר דאמר קרא והיא מרת נפש ודילמא שניא חנה דהוה לבה מריר טובא אלא אמר רבי יוסי בר' חנינא מהכא ואני ברב חסדך אבא ביתך דילמא מלך שאני אלא אמר רבי יהושע בן לוי מהכא השתחוו לה' בהדרת קודש אל תהי קורא בהדרת אלא בחרדת ואימא הדר ממש כדרב יהודה דהוה (מצליין) [מציין] נפשיה ומצלי אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה.
הלכות גדולות · סימן א׳, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.