הלכות גדולות · סימן א׳, כ״ה

(שם כו:) תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בערבית שתים של שבת טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ומבדיל בראשונה ואין מבדיל בשניה. ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שמה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו. איתמר רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידים תקנום רבי יוסי בר' חנינא אמר תפלות אבות תקנום ואתו רבנן אסמכינהו אתמידים. תניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר היה קרב והולך עד חצות רבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות וארבע שעות בכלל. (שם כז:) תפלת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה. א"ל רב חסדא לר' יצחק התם אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה הכא מאי אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר רב חסדא נחזי אנן מדרב צלי של שבת בערב שבת ש"מ עד פלג המנחה דמתקרי מנחה והלכה כרבי יהודה אדרבה מדרב הונא ורבנן לא מצלו דאורתא עד לאורתא ש"מ הלכה כרבנן והואיל ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. ת"ש דרב איקלע לבי גניבא צלי של שבת בערב שבת וצלי רב ירמיה בר אבא אחוריה תפלה של חול סיים רב ולא פסקיה לרב ירמיה בר אבא ש"מ דלא עד פלג המנחה הוא דמצלינן תפלת מנחה מכאן ואילך תפלת ערבית קאמר רב דהא לא פסקה לרב ירמיה בר אבא דצלי דמנחה ורב הכי סבר אי בעאי לצלויי של שבת בערב שבת מצלי כלומר מוסיפין מחול על הקדש וש"מ מתפלל תלמיד אחורי רבו וש"מ אסור לעבור כנגד המתפללין והיכי מצלי רב ירמיה בר אבא אחורי רבו והאמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. ותניא ר' אלעזר בן חסמא אומר המתפלל כנגד רבו או אחורי רבו והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו והחולק על ישיבתו של רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל ואמרי' שאני רב ירמיה בר אבא דתלמיד חבר הוה לגבי רב דא"ל רב ירמיה בר אבא לרב מי בדלת וא"ל אין בדילנא ולא קאמר ליה מי בדיל מר.