הלכות גדולות · סימן א׳, י״ב

(שם יז:) מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין מוטל לפניו אין בבית אחר לא ורמינהי מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר אין לו בית אחר אוכל בבית חבירו ואם לאו עושה מחיצה ואוכל אין לו דבר לעשות מחיצה מחזיר פניו ואוכל ואינו מיסב ואוכל ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין ואינו מברך ואינו מזמן ואין מברכין עליו ואין מזמנין עליו ופטור מקרית שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ובשבת מיסב ואוכל ואוכל בשר ושותה יין. ומברך ומזמן ומברכין עליו ומזמנין עליו וחייב בקרית שמע ובתפלה ובכל מצות האמורות בתורה רבן גמליאל אומר הואיל ונתחייב באילו נתחייב בכולן. וא"ר יוחנן תשמיש המטה איכא בינייהו. (שם יח.) אמר רב פפא תרגימה דברייתא אמחזיר פניו ואוכל רב אשי אמר כל זמן שמוטל עליו לקברו כמוטל לפניו דמי שנאמר ויקם אברהם מעל פני מתו וכי מעל פני מתו קם אלא כל זמן שמוטל עליו לקברו כמוטל לפניו דמי מתו אין משמרו לא ורמינהי המשמר את המת אע"פ שאינו מתו פטור מקרית שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה היו שנים זה משמר וזה קורא בן עזאי אומר היה מוליכו בקרון או בספינה מניחו בזוית זו ומתפלל בזוית אחרת ואמר רבינא חוששין לעכברין איכא בינייהו מתו ואע"פ שאינו משמרו פטו' שאינו מתו משמרו פטור שאינו משמרו חייב. ת"ר המוליך עצמות ממקום למקום לא יתנם בדיסקיא ויניחם על גבי חמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהם מנהג בזיון ואם היה מתיירא מן הגוים או מן הליסטים מותר וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בס"ת אהייא אילימא ארישא מי גרע ס"ת מעצמות אלא אסיפא ואם היה מתיירא וכו'. ואילו מאן דשכיב ליה שבבא מיחייב למיבכיה ולמספדיה ולמיקבריה דהכי אשכחן באברהם בעידנא דשכיבא שרה בכיה וספדה וקברה שנ' ותמת שרה בקרית ארבע וגו' (סנהד' מו:) א"ר יוחנן משום רשב"י מנין למלין את מתו שהוא עובר בל"ת ת"ל כי קבור תקברנו מה ת"ל תקברנו מדסמיך ליה לא תלין נבלתו משמע ללא תעשה ומכאן למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה ואיכא דאמרי. א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי רמז לקבורה מן התורה מנין ת"ל כי קבור תקברנו מה ת"ל תקברנו אלא מכאן רמז לקבורה מן התורה. (ברכות יח.) אמר רחבה אמר רב יהודה הרואה את המת ואינו מלוהו ארבע אמות עובר משום לועג לרש חרף עושהו ואם ליווהו מה שכרו אמר רבי אסי עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו. ואפילו תלמוד דגדול הוא ממעשה מבטלין להוצאת המת ולהכנסת כלה. (כתובות יז.) אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה במה דברים אמורים כשאין עמו כל צרכו אבל יש עמו כל צרכו אין מבטלין וכמה צרכו אמר רבי שמואל בר אוניא משמיה דרב תליסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואיכא דאמרי תליסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא. אמר רב ששת אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא והני מילי למאן דקרי ותאני אבל דמתני לית ליה שיעורא: