הלכות גדולות · סימן א׳, ק״י

והיכא דהוו יתבי ואייתו לקמייהו משחא כבישא או מישחא טחינא ואסא בהדי הדדי דתרוייהו בורא עצי בשמים ומברך עילויה, הי מיניהו מברך ופטר ליה לחבריה, על אסא מברך הואיל ואיתיה לבושם בעיניה לאפוקי משחא דליתה בעיניה, או דילמא על משחא מברך דאית ביה תרתי אית ביה מישייפיה מישף ואית ביה ריחא לאורוחי ביה ואתחשובי איתחשיב ליה ריחא, מיפלג פליגי בית שמאי ובית הילל ומכרע רבן גמליאל כבית שמאי, דתנו רבנן (שם מג ב) הביאו לפניו שמן והדס בית שמאי אומרים מברך על השמן ופוטר את ההדס, ובית הילל אומרים מברך על ההדס ופוטר את השמן, אמר רבן גמליאל אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו. הלכה כבית שמאי או הלכה כבית הילל, דקיימא לן בית שמאי ובית הילל הלכה כבית הילל, או דילמא הלכה כבית שמאי דקא מכרע רבן גמליאל כותיה, דאמר מר כל מקום שאתה מוצא שנים חולקים ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע, ת"ש דרב פפא איקלע לבי רב חיננא בריה דרב איקא אייתו לקמיה שמן והדס שקל רב פפא ובריך אהדס, אמר ליה לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע, אמר ליה הכי אמר רבא הלכה כבית הילל, וכן הלכה.