בנדרים הולכין אחר שעת אמירה לא בתר חלות נדר. כיצד האומר לאחר זמן פ' יהיו יושבי עיר פלוני אסורים עלי ובתוך כך עקר א' דירתו מאותו עיר אסור בו כיון שבשעת אמירת הנדר היה מאותו עיר וכן אם בשעת אמירה לא היה שם אף על פי שבשעת חלות הנדר הוא שם מותר וכן כל כיוצא בזה (ש"ך ס"ק ל"ט):
חכמת אדם · סימן צ״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.