היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס וטפת צונן שאני טועם מותר לכנוס לביתו ולשתות משלו שלא נתכוין זה אלא על סעודה זו וכן כל כיוצא בזה:
חכמת אדם · סימן צ״ז, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.