חכמת אדם · סימן צ״ו, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שבועה או קונם שלא אוכל שתיה בכלל דשתיה בכלל אכילה ונ"ל שאם אמר שכוונתו היה רק על אכילה מותר בשתייה כדלקמן כלל שאחר זה אבל אם נשבע שלא לשתות מותר באכילה דאין אכילה בכלל שתיה (שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.