דין חילוק בין האומר פירות אלו או ככר זה וכיוצא בו או אמר סתם: והאיסר מן הדבר במה מותר או אסור (רט"ו רי"ז):האומר קונם פירות אלו עלי או שהיו לפניו ואומר קונם הם עלי או שאמר פירות של איש פלוני או של מקום פלוני הם קונם עלי או שאמר קונם פירות אלו על פלוני וא"כ נעשים עליו כהקדש ואסור בחלופיהן ובגדוליהם ובגדולי גדוליהן אם הוא דבר שאין זרעו כלה. ונ"ל במשקין היוצא מהם דאסור לעולם אבל חלופי חלופיהן מותר ואם הוא דבר שזרעו כלה מותר בגדולי גדוליהן. (רט"ז בש"ך סס"ק ד' יש שם חסרון וכצ"ל ובגדוליהן קודם שהגיעו לכלל פירות כן הוא ברא"ש):
חכמת אדם · סימן צ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.