אל יאמר אדם אדור ומה בכך כשארצה אלך ואתירנו דאעפ"כ נענש על מה שנדר ולא קיים (ס"ח סי' תתרצ"ה) וזה דומה לאדם שנפל בצואה ורוחצין אותו (שם). וגדולי האחרונים היו קונסין הנודר באיזה דבר קודם שהתירו הנדר (עיין במהר"ם מינץ):
חכמת אדם · סימן צ״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.