יתר כיצד נתוספו האונות במנינם אם היתה האונה היתרה בדרא האונות (ר"ל בצד האונא) או יתרת מקמא דהיינו מלפני הריאה שהיא לעומת הלב כשרה ומ"מ מקרי ריעותא (שהרי הרבה פוסקים אוסרין יתרת מקמא) אבל יתרת מגבה שהיא לעומת הצלעות הרי זה טרפה והוא שתהא כעלה של הדס אחר שנפחוה דאז שם אונה עליה אבל אם היא פחות מזה אין שם אונא עליה כלל וכשרה (סעיף ג') (צ"ע אם נקרא ריעותא כיון דיש מחמירין אפילו בפחות מט"ד (עיין בב"י סימן ל"ה) אבל יתרת מקמא פחות מט"ד לא הוי ריעותא (ת"ש) ואם נמצא יתרת בערוג' שהיא למעלה מהאונות סמוך לשדרה לפנים מן הריאה טרפה דזה נכלל בעל גבה יותר מקמא (ט"ז ס"ק י"ח):
חכמת אדם · סימן ט׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.