הא דמטריפין בב' וורדות אע"ג דקי"ל לעיל סי' ח' דיתרת מקמא כשר וא"כ לא יהא אלא יתרת מקמא היינו משום דכל יתר כנטול דמי וא"כ הוי כחסר הוורדא ולפי זה אם יש לה ב' וורדות אחד בימין ואחד בשמאל כשר דכיון שאינה עומדת במקומה לא אמרי' כנטול דמי (ט"ז ס"ק ד' וכ"כ לשיטתו בס"ק י"ז) אבל הש"ך (ס"ק י"ז) כתב דטעמא דקים לחז"ל דדוקא יתרת מקמא דרכה בכך אבל יתרת דוורדא לאו אורחייהו ולכן אפי' עומדת בשמאל טרפה וההפרש שנדע איזו היא יתרת דוורדא או יתרת מקמא הוא כשיש לה תואר וורד ממש כצורתה והוויתה אפי' עומדת בצד שמאל הוי יתרת הוורדא דהא נראה לעין דב' וורדות הם אבל כשאין לה תואר וורד ממש בענין שיש להחשיבו ליתרת דאונה יש להכשיר אם אינה עומדת במקום הוורדא (ש"ך שם ודברי הפ"ח בס"ק י"ט שכתב כטעם הש"ך וכתב כיון דניכר שהן ב' וורדות והיא משמאל כשר וצ"ע):
חכמת אדם · סימן ט׳, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.