ריאה שאין לה חתוכי דאונא ונקראת בלשון חכמים דמיא לאופתא ר"ל שהיא חלקה כבקעת טרפה אע"ג די"ל דאין זה דומה לחסר האונות דשם יש לה אונות אלא שחסרו ממנינם אבל זו אין לה כלל אפ"ה טרפה מטעם אופתא (רש"ל) ויש לבדוק דהיינו לחתוך הקרום המכסה כל הריאה ולקלוף אותו ואם ימצאו לה אונות ואומות כשרה (וע' בט"ז ס"ק י"ד) ואם יש שם סדק עומד במקום הראוי להיות כמראה הפרש ביניהם כשיעור עלה הדס בין בעיקרן בין באמצען ובין בסופן כשר ודוקא שהסדק הוא במקים שדרך להיות שם מתפצל אבל שאר סדקים לא מהני ובהפ"מ יש להכשיר אפי' אם אין בה היכר או סדק כטרפא דאסא אלא כל שהוא דכיון דיש היכר קצת נראה שהיו האונית כתיקוני אלא דנסרכו כסדרן (סעי' ח' ובש"ך) וצ"ע בכל הסדקין אם נקרא ריעותא ונ"ל דתלי במחלוקת הט"ז ס"ק י' ובנק"הכ (שם):
חכמת אדם · סימן ט׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.