עכו"ם שאמרו לישראל תנו לנו א' מכם ונהרגנו לא יתנו להם א' אא"כ ייחדוהו ואמרו תנו לנו פלוני וי"א דאפי' בכה"ג אין למוסרו אא"כ חייב מיתה עפ"י דתי המלך אע"ג דאינו חייב עפ"י ד"ת והעוסק בזיופים מוסרין אותו דהוי כמו רודף ומ"מ אפילו בזה שיחדוהו וגם חייב מיתה אין מורין כן לכתחלה וצריך לחזור על כל צידי צדדים קודם שימסרוהו ובכ"מ שאסור למוסרו אין חילוק בין למסרו למית' או יסורין או לממון (ט"ז סק"ח וש"ך) וכן נשים שאמר להן נכרים תנו לנו א' מכם ונטמא אותה מוטב שיטמאו כלם ואל ימסרו נפש א' מישראל:
חכמת אדם · סימן פ״ח, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.