חולי שיש בו סכנה וצריך לאכול או להניח על מכתו חמץ בפסח אם הדבר בהול מותר לישראל לקנות חמץ ולעשותו וליתן ע"ג המכה ואם אינו בהול כ"כ ויש שעות יאמר לכותי תן לו לשתות חמץ ואני פורע ואם אפשר שילך או שישאו התינוק לבית הנכרי ולהשקותו שם יותר טוב ואם לאו מותר ולומר לכותי שיבא לתוך ביתו אבל לא יקנה מן הגוי החמץ דא"כ הוי חמצו שלו ועובר בב"י וגם לא יקדים לו מעות ע"מ לקנו' ממנו החמץ דגם זה הוא חמצו אבל כשיאמר לו תן למי ואני פורע לא מקרי חמצו כלל (במ"א סימן שמ"ב וסימן ת"ן סעיף ו' וסימן תס"ו):
חכמת אדם · סימן פ״ח, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.