מרחץ שיש בו אליל מותר לרחוץ בה מפני שלא נעשית שם לעבדה אלא לנוי ועוד דכתיב את אלהיהם בזמן שנוהגים בה משום אלהות אבל בזו הכל משתינים לפניה (שם סעיף י"ד):
חכמת אדם · סימן פ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.