וכשם שמצוה לאבד ולהשחית את העכו"ם כן אסור לאבד ולהשחית דברים הקדושים. ולכן כל המוחק אות א' משבעה שמות הקדושים שאינם נמחקים חייב מלקות ולא מאותיו' הנטפלות מאחריהם כגון ך' מאלקיך וכ' מ' של אלקיכם. ואלו הן הי"ה א"ד שדי אל אלקים אהי' צבאות. וי"א גם שלום (סי' רע"ו ובנקה"כ) שנאמר ואבדתם את שמם כו' לא תעשון כן לה' כו' ושאר כתבי הקודש כולן ופירושיהן וביאורן אסור לשרפן או לאבדן ביד והמאבדן ביד מכין אותו מכת מרדות ולכן צריך ליזהר שלא לקשור ספרים בדפין של סרפים הנדפסים אעפ"י שאין בהם משות (ועיין כ"ז ברמב"ם פ"ו מהל' יסודי התורה ובמ"א סי' קנ"ב קנ"ד):
חכמת אדם · סימן פ״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.